דירוג אשראי: מה זה ואיך בדיוק הוא יכול להשפיע על ההלוואה הבאה שתיקחו מהבנק?

במדינות כמו ארה"ב דירוג האשראי (הידוע גם כ- "Credit Score") הוא מושג הקיים כבר שנים רבות ומוכר כמעט לכל אמריקאי וגם לישראלים שפועלים בשוק האמריקאי וכמובן גרים שם. 

מי שיש לו דירוג אשראי גבוה יוכל לקבל הלוואות בתנאים טובים יותר וגם לקבל כרטיסי אשראי שאנשים בעלי דירוג נמוך יותר לא בהכרח יוכלו לקבל.

בארץ לעומת זאת המושג "דירוג אשראי" הפך להיות רלוונטי רק בשלוש השנים האחרונות לאחר שהכנסת חוקקה חוק אשר מחייב את בנק ישראל להקים מאגר נתונים אשר כולל בין היתר את הנתונים הפיננסים על פיהם מחושב דירוג האשראי שלנו. 

למרות הקונוטציה השלילית שאולי נלווית לשם "דירוג אשראי", דירוג האשראי נועד דווקא לעודד תחרות בתחום הפיננסי ובמיוחד בכל מה שקשור למתן הלוואות, זאת מכיוון שבמקביל גם מספר הגופים שיכולים לתת לנו הלוואות גדל. לדוגמה, כמעט כל חברות האשראי כגון ויזה וישראכרט יכולות להעניק לנו הלוואות וגם גופים חדשים שנכנסו לשוק כמו למשל חברות ההלוואות עמית לעמית "טריא". 

במקום שרק הגוף שנותן לנו את אמצעי האשראי המרכזי שלנו (כמו הבנק שמנפיק לנו את כרטיס האשראי שמשויך לחשבון שלנו) יוכל לבחון  פרמטרים כמו העובר ושב שלנו, תשלומי משכנתא, פירעון צ'יקים וכמובן מצב ההחזר של הלוואות קודמות, לכל גוף יש גישה למידע הזה.

חשוב לדעת שנתונים אלו נשמרים עד שלוש שנים אחורה.

למעשה, אם פעם הגופים החיצוניים היו יכולים להסתכל בעיקר על נתונים שליליים כמו הוצאה לפועל או הליכים לפשיטת רגל, היום הם יכולים לראות גם את הנתונים החיובים. 

יש לציין כי למרות שלכל אזרח יש כיום דירוג אשראי אישי, אין קשר ישיר בין דירוג האשראי האישי שלנו לבין דירוג האשראי של המדינה, אשר מתבסס בעיקר על היכולת של המדינה לפרוע אגרות חוב ונקבע על ידי מספר גופים פיננסים ברחבי העולם.

האם אני יכול לצאת מהמאגר?

בעיקרון כן, תוכלו לבחור לצאת לחלוטין מהמאגר ולמעשה למחוק את כל היסטוריית האשראי שלכם לשלוש השנים האחרונות או פשוט לא לצאת מהמאגר, אבל גם לא לתת לאף גוף את היכולת לראות את הנתונים. גם אם יש לכם סיבה ממש טובה לעשות זאת, האפשרות השנייה היא העדיפה מכיוון שכך תוכלו תמיד לפתוח את המידע שוב מבלי שההיסטוריה שלכם תיפגע.

האם אני יכול לדעת מהו דירוג האשראי שלי ואיך אני בודק אותו?

התשובה היא מעט מורכבת: נכון להיום יש בישראל שלושה "לשכות אשראי" שמוכרות את המידע הזה: דן אנד ברדסטריט, BDI, וקו מנחה. כל לשכה מעבדת את נתוני האשראי הגולמיים מהמאגר של בנק ישראל וקובעת דירוג אשראי על פי נוסחה מתמטית ייחודית שלה. לכן, אצל כל חברה לא רק הסולם מעט אחר, אלא גם הציון שמעליו דירוג האשראי נחשב ל"טוב". (ואגב, מסתבר של-90% מהישראלים יש דירוג אשראי שכזה.)

הקאצ' הוא שהחברות לא מחויבות לחשוף את הדירוג הזה לקהל הרחב ויכולות למכור אותו אך ורק לגופים מסוימים.

נכון לסוף 2022 רק דן אנד ברדסטריט מאפשרת לראות את דירוג האשראי באמצעות האפליקציה של "קפטן קרדיט". האפליקציה מציגה את דירוג האשראי בסולם של 1 עד 1000, מהם המדדים החיובים ומהם המדדים השליליים. לצד המדדים השליליים תוכלו גם לראות מהי מידת ההשפעה שלהם. כמו כן יכולה האפליקציה לתת לכם הצעות לשיפור כיצד להעלות את דירוג האשראי. 

לחילופין, אתם יכולים להתבונן בנתונים הגולמיים מהמאגר בבנק ישראל ולהוציא דוח פעם בשנה, אך חשוב לדעת שייתכנו טעויות מסוימות ולכן לא כדאי להסיק מסקנות חותכות רק מהנתונים האלו. מלבד זאת, לא כל הנתונים יהיו בהכרח ברורים לכולם, כך שבכל מקרה עדיף להסתייע במרכז הפניות של בנק ישראל או איש מקצוע.

מה עוד יכול להוריד את הדירוג חוץ מפיגור בהחזרים, אי פירעון צ'יקים וכו'?

הנה כמה דוגמאות:

• ניצול גבוה של מסגרת האשראי ("מינוס")
• ריבוי כרטיסי אשראי (משהו שדי קל לקבל אצלנו)
• חשבון בנק שנפתח לפני פחות משנתיים

שימו לב שלמרות שהבנק בו אנחנו מנהלים את החשבון שלנו או נוטלים ממנו הלוואה עשוי להסתמך גם על דירוג האשראי החיצוני, הוא לא חייב לעשות זאת. לכן אם  נתקלתם בסירוב או קיבלתם אזהרה לאחר שכבר לקחתם הלוואה, ייתכן ועדיף יהיה לבדוק זאת באופן נקודתי.

לסיכום

למרות שדירוג האשראי שלנו אינו קריטי כמו בארה"ב למשל, עדיין טוב להכיר את המושג ולברר מה משפיע עליו באופן נקודתי אצלנו כדי שנוכל להעלות אותו ולקבל הלוואות בתנאים מועדפים במידה ונצטרך.